החלטה בתיק פש"ר 6213-09

1.         ביום 13.1.13 הגישו החייבים בקשה חוזרת למתן הפטר, זאת לאחר שבקשתם הקודמת נדחתה על פי החלטת בית המשפט מיום 27.6.12.

2.         הנימוק המרכזי לדחיית הבקשה היה, כי חברה שאותה ניהלו המבקשים נמצאת בהליכי פירוק ועל כן סברתי כי לא ניתן בשלב זה לדון בבקשת ההפטר טרם חולק דיבידנד מקופת הפירוק, שכן לעניין זה הייתה השלכה באשר לחוב החייבים והחברה כלפי בנק. על פי סעיף 20 לאותה החלטה, קבעתי כי הצעת החייבים, כולל התשלום שישולם לבנק מקופת הפירוק, נראית סבירה, וזאת לאור מצבו הרפואי של החייב, התנהלות החייבים בהליך, אופן יצירת החובות, גובה ההצעה להסדר ושיעורה מכלל החובות המאושרים. על כן סברתי, כי ראוי לקבל את ההצעה בכפוף לתשלום לבנק מקופת הפירוק. עוד נקבע באותה החלטה, כי מייד לאחר שיבוצע התשלום מקופת הפירוק לבנק, יחדשו החייבים את בקשתם למתן הפטר על פי הצעת ההסדר שהגישו.

3.         בבקשה המחודשת טוענים החייבים, כי הליך הפירוק מתנהל בעצלתיים, ולמעשה החלטות בית המשפט בדבר חלוקת דיבידנד לא קוימו מסיבות שונות כפי שפורט בבקשה. עוד נטען בבקשה, כי בתיק הפירוק התגלה לפתע כי קיים חוב משמעותי למס הכנסה וכן הוחלט על הגדלת חלקו של המוסד לביטוח לאומי כנושה מועדף בסכום משמעותי. מכך עולה, כי לאחר שחובות אלה שהם בדין קדימה ישולמו מקופת הפירוק, ייוותר לכל היותר סך של כ-40,000 ש"ח לנושים הרגילים. מכאן סברו החייבים, כי אין יותר טעם להמתין לביצוע התשלום לבנק מקופת הפירוק, ואילו בתיק פשיטת הרגל, לאחר חלוקת הכספים, יזכו הנושים לסכומים נכבדים.

4.         תגובת הנאמן לבקשה הוגשה ביום 14.2.13. במסגרת התגובה פירט הנאמן את החובות המאושרים של כל אחד מהחייבים בנפרד. לטעמו, הכספים שהצטברו בקופת הכינוס מאפשרים לפרוע כ-5% מהחובות שאושרו לנושי החייב ו-4% מהחובות שאושרו לנושי החייבת. לטעמו של הנאמן, החייבת אינה ממצה את כושר השתכרותה ולחייבים הוצאות מופרזות. כידוע, החייב הוא נכה בשיעור 100% לאחר שעבר אירוע מוחי והכנסותיהם של החייבים הן מקצבאות המוסד לביטוח לאומי שמקבל החייב. לטעמו של הנאמן, אומנם החייבת מסייעת לחייב לאור מצבו, אך היא יכולה לפחות לעבוד במשרה חלקית. הנאמן סבור, כי אם החייבים יצמצמו את הוצאותיהם והחייבת תעבוד במשרה חלקית, יוכלו החייבים להוסיף לקופת הכינוס כ-10,000 ש"ח לחודש ואף יותר. הנאמן סבור עוד, כי במסגרת זו יש להמתין כשנה ואז יתווסף לקופת הכינוס סך של כ-100,000 ש"ח. בכך רואה הנאמן הסדר נושים נאות.

5.         במסגרת תגובתו, פירט הנאמן את רשימת תביעות החוב לכל אחד מהחייבים. לחייבת שתי תביעות חוב: האחת, של בנק פועלי אגודת ישראל, כאשר הסכום שאושר היה 500,000 ש"ח מתוכו שולם עד היום 375,000 ש"ח; השנייה, של חברת טמפו של 6,000 ש"ח כאשר שולם עד היום סך של 5,000 ש"ח. ביחס לחייב קיימות ארבע תביעות חוב: תביעת חוב של בנק פועלי אגודת ישראל, ממנה הופחת הסכום ששולם על ידי החייבת ועל כן נותרה יתרת חוב של 125,000 ש"ח; יתרת חוב לחברת טמפו בסך של 1,598 ש"ח; יתרת חוב לגורי עצמון בסך של 33,000 ש"ח; ויתרת חוב לשי פסי בע"מ בסך של 140,000 ש"ח. ייאמר מייד, כי תביעת החוב העיקרית ביחס לשני החייבים שאושרה היא של בנק פועלי אגודת ישראל בסכום של 500,000 ש"ח. עוד קיימות תביעות החוב ביחס לחייב של גורי ושי פסי בסכום כולל שאושר של 176,000 ש"ח. ביחס לטמפו, אושר סכום משותף לשני החייבים של 6,393 ש"ח. יוצא אפוא כי סך כל תביעות החוב של שני החייבים, שאושרו על ידי הנאמן, מגיעות לסך כולל של כ-682,000 ש"ח. מדוח הנאמן עולה, כי החייבת שילמה מתוך תביעות אלה סך של כ-380,000 ש"ח עד היום. לאחר ניכוי תשלום זה, לחייב נותר חוב של כ-303,000 ש"ח.

6.         עולה אפוא, כי אם בוחנים אנו את כלל חובות החייבים והסכומים שנפרעו עד כה, אין מדובר בהסדר של תשלומים סכומים זעומים, אלא כבר עתה נפרעו סכומים של 55.7% מכלל חובות החייבים.

7.         מתסקיר הכנ"ר שהוגש לקראת הדיון עולה, כי כיום בקופת הכינוס של החייב סך של
כ-26,000 ש"ח ובקופת הכינוס של החייבת סך של כ-66,000 ש"ח, זאת לאחר חלוקת הדיבידנד כפי שפורט לעיל. יוצא אפוא, כי בסך הכל בקופת הכינוס של שני החייבים כ-92,000 ש"ח.

8.         על פי הדיבידנד שחולק עד כה, זכו טמפו ובנק פועלי אגודת ישראל לדיבידנד בשיעור 75% מהחוב המאושר. כאמור החובות כלפי בנק פועלי אגודת ישראל וטמפו משותפים לחייב ולחייבת. בנסיבות אלו, אינני סבור כי יש לקפח את הנושים האחרים של החייב שטרם קיבלו דיבידנד ויש להשוות את מצבם לזה של בנק פועלי אגודת ישראל וטמפו. לפיכך, ראוי כי גם גורי עצמון ושי פסי יקבלו 75% מהחוב המאושר כתנאי למתן הפטר לחייב, זאת לאחר שהחייבת כבר קיבלה הפטר במסגרת הדיון שנערך.

9.         לאור כל זאת, לטעמי, על החייב להציע, בנוסף לסכומים שהצטברו בקופת הכינוס של החייבים, סכום שיהא בו כדי לכסות דיבידנד של 75% כאמור לעיל וכן יהא בו כדי לכסות את הוצאות ההליך ושכר טרחת בעלי התפקיד.

10.        מאחר ובקופת הכינוס של שני החייבים סך של 92,000 ש"ח, הרי לפי חישוב גס, מדובר בסכום נוסף של 40,000 ש"ח לצורך השלמת הדיבידנד כאמור, ולכך יש להוסיף את הסכומים שיידרשו כהוצאות ושכר טרחת בעלי התפקיד.

11.        אני ער לכך שהחייבת קיבלה הפטר ונותרה יתרה בקופת הכינוס של החייבת, אולם סבורני כי לצורך מתן הפטר לחייב, יש לעשות שימוש גם בכספים שנצברו בקופת הכינוס של החייבת.

12.        לטעמי, כך ייערך האיזון הראוי, בין מצבו הבריאותי של החייב ומשך הזמן בו הוא שוהה בהליך מחד, לבין גובה החוב וזכויות הנושים להיפרע מהחייבים, והעובדה כי החייבת קיבלה הפטר, מאידך. 

13.        לאור האמור, החייב ישלים את הסכומים הנדרשים בתוך פרק זמן של 120 יום מהיום, כאשר בתוך 30 יום ימסור הנאמן לחייב את הפירוט המדויק של הסכומים שעליו להפקיד בהתאם להחלטה זו.

14.        לאחר שהחייב יעשה כן, יודיע על כך הנאמן ויינתן הפטר לחייב.

ניתנה היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים.